בשם
?אז הוחל לקרוא בשם ה´, והיום
לו היינו נשאלים מהו הפסוק הראשון מאז חטאו של אדם הראשון וסילוקו מגן עדן, המבטא את התחלת תיקונו של המין האנושי בחזרתו אל מקורו, אל בוראו, היינו יכולים לענות "ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש, אז הוחל לקרוא בשם ה'" (ד כו). כלומר, סוף סוף מדור אנוש, נכדו של אדם הראשון, החלו לחפש את ד' ולקרוא בשמו, וכדעת הספורנו (במקום): "אז התחילו צדיקי הדור לדרוש לרבים את שם ה'."
אולם הנה זה פלא שדווקא מפסוק זה למדו חז"ל את ההפך, וכפי שהזכיר רש"י (במקום): "אז הוחל - לשון חולין, לקרוא את שמות האדם ואת שמות העצבים בשמו של הקב"ה, לעשותן אלילים ולקרותן אלוהות". כלומר דווקא מאז - החלו להתרחק מה', לעבוד עבודה זרה, ואין הוחל אלא לשון חולין וחילול.
?כיצד ניתן ליישב שני פירושים סותרים לכאורה אלו
ניתן לומר שפעמים רבות דווקא ההתחלה שבאה לידי ביטוי בכוונה טובה וברצון אמיתי להתחיל לקרוא בשם ה', להיפגש עם ה', וכפי שקוראים לזה היום "לחזור בתשובה", דווקא התחלה זו יכולה ליצור חולין וחלל גדול בקשר עם ה'. ודאי שהתחלת המפגש עם ה' צריכה לנבוע מלב, רצון וכוונה, שהרי "רחמנא ליבא בעי", אך התלהבות רגשית שאינה ממשיכה להתארגן בסידור המחשבות, אלא מסתכמת בחיקוי חיצוני של אחרים שעשו זאת לפני, ללא קשר אמתי עם תלמידי חכמים, עם בית מדרש חי ולומד בצורה מסודרת ומכוונת - עלולה להיות מסוכנת ביותר. השאלה הגדולה היא, האם לאחר ההתחלה יהיה המשך שיטתי, מובנה ומסודר על ידי לימוד תורה, בירור האמונות והדעות, תיקון מוסרי מידותי וקיום מצוות, שאם לא כן, התחלה לבדה תהפוך מהר מאוד לחולין כיוון שיש בה חללים גדולים, מה שעלול ליצור נזק, המרובה מן התועלת. ומה לנו יותר מדברי הרמב"ם (הלכות עבודה-זרה פרק א) המתארים את טעותו של אנוש:
"בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור, ואנוש עצמו מן הטועים היה, וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו, ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך, כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה, וזה היה עיקר עבודת כוכבים
...
אחר שארכו הימים עמדו בבני האדם נביאי שקר ואמרו שהאל צוה ואמר להם עבדו כוכב פלוני או כל הכוכבים והקריבו לו ונסכו לו כך וכך ובנו לו היכל ועשו צורתו כדי להשתחוות לו כל העם הנשים והקטנים ושאר עמי הארץ, ומודיע להם צורה שבדה מלבו ואומר זו היא צורת הכוכב פלוני שהודיעוהו בנבואתו, והתחילו על דרך זו לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות ובראשי ההרים ועל הגבעות ומתקבצין ומשתחוים להם ואומרים לכל העם שזו הצורה מטיבה ומריעה וראוי לעובדה וליראה ממנה, וכהניהם אומרים להם שבעבודה זו תרבו ותצליחו ועשו כך כך ואל תעשו כך וכך, והתחילו כוזבים אחרים לעמוד ולומר שהכוכב עצמו או הגלגל או המלאך דבר עמהם ואמר להם עבדוני בכך וכך והודיע להם דרך עבודתו ועשו כך ואל תעשו כך, ופשט דבר זה בכל העולם לעבוד את הצורות בעבודות משונות זו מזו ולהקריב להם ולהשתחוות, וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו ...
אלא יחידים בעולם כגון חנוך ומתושלח נח שם ועבר, ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו." (ועיין שם בפרוטרוט).
יש לך שאלה או הערה? נא לכתוב לנו!